הכל

הבוקר נסענו לשכונת זמון, שכונה ציורית על גדת נהר הדנובה אשר בעבר, בסביבות סוף המאה ה-18, היוותה את המוקד היהודי בבלגרד והיום נחשבת לאחד ממוקדי החובה לתיירים בעיר. ואכן כך. הברבורים המשייטים ברוגע על הנהר, הטיילת הקפואה והשוממת, הסיור בסמטאות מרוצפות האבן, כשברקע גגות רעפים…

הבוקר יצאנו מוקדם וצעדנו לכיוון מבצר קלמגדן. זה מאד קרוב, אמרה הפקידה הנחמדה במלון, לא יותר מ-20 דקות הליכה. לנו זה לקח שעתיים. לא כי היא הטעתה אותנו, חלילה, אלא כי הכל כל כך יפה בשלג, הבניינים, המדרחוב, הפארק, ואנחנו הלכנו לאט התלהבנו וצילמנו וזרקנו…

התעוררנו לעיר לבנה ומושלגת, מראה מרהיב ומרגש עבורנו, נשים ישראליות שמעולם לא פגשו שלג קודם לכן. לא יכולנו להתאפק ויצאנו לסיבוב בחוץ. סיבוב קצר, כיון שאסור, מסתבר, להשתמש במטריה בשבת (אותי זה לא באמת הגביל, אבל אורלי המתוקה סבלה מאד) וגם כי הנעליים שלנו שאינן…

היום יום שישי, מה שאומר יום קצר, כי השבת נכנסת לפני 16:00. למרות זאת לא התעצלנו ויצאנו לכפור כשמשימתנו הראשונה – להחליף כסף. בישראל אין אפשרות להחליף לדינר סרבי אפילו לא בשדה התעופה, ולכן זה היה חייב לחכות שנהיה פה. הלכנו לכיוון המדרחוב עטופות במעילים…

לכבוד יום הולדתי שיחול בעוד שבוע, החלטתי לפנק את עצמי בטיול לחו"ל עם ה BFF שלי אורלי המהממת. אחרי התלבטות גדולה נבחר היעד, שלרוב האנשים יישמע אולי מוזר: בלגרד. זה משונה לצאת לחופשה בלי הילדים, אבל אני חייבת לומר שבינתיים כבר גיליתי שהרבה יותר רגוע…

לא להאמין איך הזמן טס, ומתן, הילד האהוב והמדהים שלי, ילד הסנדוויץ שלי, חוגג בר מצווה. רק אתמול התאהבתי בו ממבט ראשון כשיצא לאויר העולם והביט בי בעיניים הגדולות והתמימות שלו ואז חייך ונרדם בשלווה בין זרועותיי, כאילו כבר אז ידע שאני אשמור עליו ואגן…

בשבוע שעבר חזרנו מהחופשה המשפחתית ביוון. היה מהמם. יוון ארץ יפהפיה, עם חופים נפלאים, נופים עוצרי נשימה ואנשים נחמדים ולבביים. ועוד דבר שאהבתי ביוון הם הכבישים. החופשה שלנו לא הייתה חופשת בטן-גב, אלא יותר מסע מחוף-לחוף ביוון, עם הרבה נסיעות ארוכות. וממה כל כך התלהבתי?…

את הימים האחרונים שלנו לטיול העברנו בעיירה קטנה בשם דיאקופטו (Diakofto) שממוקמת ממש על שפת הים, כי איך אפשר להגיע ליוון בלי לבלות בחוף? לשמחתנו, ביומיים האחרונים השמש יצאה לסירוגין לביקורים קצרים, ואמנם היה קר מכדי להיכנס לים אבל את הבריכה היה אפשר לנצל היטב…

כשחושבים על יוון חושבים על ים, בריכה, ביקיני... אבל לצערנו, לנו יצא להגיע ליוון דווקא ביוני הגשום ביותר ב-10 השנים האחרונות, מה שהכריח אותנו לעשות שינוי בתוכניות ובמקום לצאת לרפטינג סוער בנהר או להשתכשך בכיף בבריכה, נאלצנו לחפש מקומות רגועים וסגורים לבילוי.   כך מצאנו…

צריכה להיות תפילת הודיה מיוחדת למי ששורד את הנסיעה הזאת. בטח לפי מספר המצבות לאורך הדרך. עכשיו אנחנו ביואנינה, על שפת האגם. גם היא, אגב, לא ממש בגובה פני הים אלא 550 מ' מעליהם (לצורך ההשוואה, הר הבית מגיע ל730 מ' בפסגה ורחובות האהובה שלי…