Get 30% off our store with coupon code 30PERCENTOFF!
הכללהיות אמא

מבקשים סליחה

לפני כמה ימים פתחתי בעמוד הפייסבוק של אמאבא תחרות של סיפורים בהם התבקשו הגולשים לספר חוויות מימי ילדותם בהן קרה להם מקרה שאותו הם לא שכחו עד היום: מקרה שעליו הם רוצים לבקש סליחה או שעליו הם חושבים שמגיעה להם בקשת סליחה ומחילה.

מן הסתם לא אשתתף בתחרות של עצמי, אבל בכל זאת אני רוצה לספר את הסיפור שלי.

בתור ילדה, עברתי עם משפחתי כמה פעמים דירה ולכן גם בית ספר. כך קרה שבהגיעי לחטיבת הביניים הייתי תלמידה חדשה בכיתה שבה לא הכרתי אף אחד. לקראת יום ההולדת שלי חילקתי הזמנות לכל הילדים וביום המיוחל סידרתי את הבית תליתי בלונים והכנתי הפתעות אבל… אף ילד לא בא. (בעצם ילדה אחת נדמה לי שכן הגיעה, אבל הבנתם את הרעיון).

תארו לעצמכם כמה נפגעתי וכמה עצובה הייתי לאחר מכן…

אני חייבת לספר דבר יפה: המורה המחנכת בכיתה שלי שמעה איכשהו על המסיבה האומללה וכשהגעתי לבי"ס למחרת ונכנסתי לכיתה אחרי ההפסקה הפתיעו אותי במסיבת הפתעה מיוחדת שכל כך הפתיעה אותי וריגשה אותי שכפי שאתם רואים לא שכחתי עד היום.

היום אני לא בקשר עם אף אחד שלמד איתי בבית ספר ואני גם לא יודעת אם מישהו שלמד איתי בכלל זוכר אותי, ולמרות מסיבת ההפתעה שסיפרתי לכם שעשו לי, לא שכחתי את היום ההוא שחיכיתי וחיכיתי ואף אחד לא בא.

ואולי זה מסביר למה כשאני עורכת מסיבת יום הולדת לילדים שלי אני דואגת להכין שלטים ולחלק הזמנות ולהזכיר לילדים ולדבר עם האמהות וכד' ולמרות הכל ביום המסיבה אני לחוצה….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>