Get 30% off our store with coupon code 30PERCENTOFF!
הכל

מיגרנות והמתת חסד

כל מי שמכיר אותי יודע שאני מאד סובלת מכאבי ראש בכלל וממיגרנות בפרט.

בימים שאני מתעוררת בלי כאב ראש בבוקר אני קמה עם מרץ, מצב רוח טוב ורצון לעשות ולחוות. אבל בימים שאני מתעוררת עם כאב ראש אין לי חשק לצאת מהמיטה. גם אם זה כאב ראש לא רציני במיוחד, המחשבה על כך שאצטרך לסבול את זה במשך כל היום ומי יודע אם זה יתחזק עוד רגע או סתם יציק לי, מי יודע כמה אסחב את זה בלי כדור ומתי כן אכנע ואבלע משהו להקלה… בימים כאלה אני פועלת מתוך אוטומט ובלי רצון לעשות שום דבר. ואם הכאב הלך והחמיר עד להתקפה ממש אז אני כל כך סובלת שהדבר היחיד שעובר לי בראש זה "כמה זה נורא ואני לא יכולה יותר". ביחד עם זה, אני יודעת, מניסיון, שמדובר במיגרנה ושתוך כמה שעות במקרה הטוב וכמה ימים במקרה הפחות טוב זה יעבור ואני אהיה שוב בן(בת) אדם. אבל, אם הייתי נמצאת במצב של סבל תמידי, שהימים הטובים היו כאלה עם כאב מועט והימים הקשים היו מונעים ממני לחלוטין לתפקד, אם הייתי יודעת בוודאות שלא יהיה טוב יותר אלא המצב רק ילך ויחמיר- אני ממש לא יודעת מה הייתי רוצה לעשות.

ואצלי מדובר בסתם כאב ראש.

אתמול צפיתי בתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין שעסקה במסעו של מתי מילוא, חתנו של מנחם בגין ואחיו של רוני מילוא, עם בתו אסנת לשווייץ כדי להשתמש בשירותי המתת החסד של ארגון דיגניטאס, לאחר 25 שנה שבהן נאבק במחלת הפרקינסון.

הביטוי "המתת חסד" לא מדוייק במקרה הזה לדעתי. למעשה מדובר יותר ב"סיוע להתאבדות" או "התאבדות נעימה"… אבל לא משנה איך קוראים לזה, מדובר באותו הדבר: אדם שנמצא בסבל וכאבים, שחולה במחלה סופנית שאין סיכוי להחלים ממנה ושהמצב הבריאותי שלו יכול רק ללכת ולהדרדר, מקבל במקום זה את האפשרות להחליט מתי יסיים את חייו. האם הוא מעוניין להמשיך לחיות בסבל ובסופו של דבר להיות סיעודי עד סוף ימיו? ובמקביל, כמובן, להמשיך להיות חלק מהמשפחה, לראות את ילדיו/נכדיו גדלים, להשתתף עד כמה שהוא יכול באירועים ובחוויות שמתרחשות סביבו? או לחילופין הוא יכול לקבל החלטה שזהו, עד כאן, הוא לא מעוניין לסבול יותר מדי יום ביומו, הוא לא מעוניין להפוך לסיעודי וליפול לעול על משפחתו גם אם הפסקת הסבל משמעה הפסקת החיים על כל הכרוך בהם.

התוכנית אתמול העלתה את הנושא החשוב הזה והאמת… אני לא יודעת מה דעתי בנדון.

כאדם, אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לסייע לאדם אחר לבצע התאבדות. אבל אולי בעצם אם הייתי רואה את האחר סובל כל כך הייתי משנה את דעתי? ומה זה משנה בכלל מה דעתי, הרי אדם שבאמת רוצה למות יכול תמיד למצוא את הדרך לעשות את זה. אז אם זה כך, אולי באמת עדיף לתת לאותו אדם אהוב את התמיכה שהוא זקוק לה עד הסוף, ובדרך גם לזכות ביכולת להיפרד ממנו כמו שצריך?

1
הגב

avatar
1 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
1 Comment authors
איריס Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
איריס
Guest
איריס

"המתת חסד" או כל שם אחר שיתנו לנושא של סיוע לאדם שחייו הגיעו למצב שאין סיכוי לאיכות חיים טובה לסיים אותם לאחר שקבל את ההחלטה שזה מה שהוא מבקש לעשות הוא נושא כבד וחשוב! מאוד לדעתי. נושא זה לא מקבל במה מספקת ואנשים, לרוב, אינם מעוניינים או מסוגלים להתמודד איתו. לי דוקא יש דעה מאוד מוצקה בנושא זה: מי שהגיע למצב שהוא חש שאינו יכול להתמודד עם הסבל ולהמשיך לחיות – יש לסייע לו לסיים את חייו. בארץ ישנה עמותה "לילך" המנסה לטפל בנושא זה ולצערי עדיין לא בהצלחה גדולה. אישית, הייתי שמחה לקיים דיון מעמיק בנושא ולנסות להתגבר על… Read more »