כבר הרבה זמן ברור לי שהם יגיעו גם לכאן, שצריך שהממ"ד יהיה במצב סביר שאפשר להיכנס אליו ושצריכים להיות מוכנים ולדעת מה לעשות ברגע האמת כדי לא להיכנס לפאניקה. אבל אתמול בלילה כשנשמעה כאן אזעקה – אצלי בבית פשוט לא שמעו אותה! קמתי הבוקר כרגיל…
מצחיק איך ילדים תמיד זוכרים הכי טוב את הדבר האחרון שהם עשו. במהלך החופשה בילינו עם הילדים כל יום במקום אחר, פעם באטרקציה כזו ופעם באחרת, טיילנו, נהנינו, ביקרנו קרובי משפחה ומה לא... אבל ביומיים האחרונים של החופש סיון היתה חולה ונשארנו בבית. אז מה…
עוד יום של חופש מבי"ס וזה לא עומד להיגמר... 5 ימים נוספים עוד לפנינו... איך הורים אמורים לעבוד ולפרנס משפחה כשכל יומיים יש חופשה בביה"ס ובגן? ואני בכלל לא יודעת מה עושות משפחות חד הוריות! בלית ברירה לקחתי את הילדים ואת הלפטופ למשחקיה היום... מזל…
אתמול שלחנו את הילדה ליום כיף אצל סבא ונסענו עם הילדים לצפון לשיט קייקים בכפר בלום. כרגיל, התכוונו לצאת השכם בבוקר, אבל עד שכולם התעוררו והתארגנו ועד שלקחנו את סיון לסבא כבר היה מאוחר... הילדים אמנם אכלו ארוחת בוקר בבית אבל באמצע הדרך אנחנו ההורים…
ברגעים אלו ממש, בעוד אני עורכת את הניוזלטר לפני שליחתו, מודיעים בחדשות על עסקה לשחרור גלעד שליט. איזו התרגשות! ממש קשה להאמין ואני באמת מקווה שהפעם זה אמיתי. רק בשבוע שעבר נסענו לטייל עם הילדים וראינו שלט בצד הכביש: "איפה השליט שישחרר את גלעד?". אז…
לפני כמה ימים פתחתי בעמוד הפייסבוק של אמאבא תחרות של סיפורים בהם התבקשו הגולשים לספר חוויות מימי ילדותם בהן קרה להם מקרה שאותו הם לא שכחו עד היום: מקרה שעליו הם רוצים לבקש סליחה או שעליו הם חושבים שמגיעה להם בקשת סליחה ומחילה. מן הסתם לא…
אני מרגישה שיום הכיפורים הנו אחד הסממנים הגדולים ביותר להתפלגות שלנו לדתיים וחילוניים ולפער העצום בין שני המחנות האלו. זה ממש כאילו קיימים שני עמים, שלכל אחד מהם יש את יום הכיפורים אבל עבור כל אחד מהם הוא מסמל משהו אחר וההכנות אליו שונות לגמרי. אם תיכנסו…